top of page

האם חולי ME/CFS סובלות.ים מדלקת במוח?

הכתוב בפוסט זה הוא תרגום עיקרי ריאיון מרתק עם ד"ר ג'ארד יאנגר (Jarred Younger), שחוקר איך דלקת במוח קשורה לתסמונת התשישות הכרונית ופיברומיאלגיה, והאם שימוש בפסילוסיבין (פטריות הזיה) וב-LDN יכול לעזור.

יאנגר מנהל את המעבדה לדלקת במערכת העצבים (neuroinflammation), כאב ועייפות באוניברסיטת אלבמה בבירמינגהם. מטרתו היא להפסיק כאב ועייפות כרוניים עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם.


הקרדיט לאתר Health Rising, תרגום: ד"ר הילה עילם. בסוגריים הערות המתרגמת.



יאנגר נמצא בעיצומו של מחקר בעל מימון משמעותי מטעם ה-NIH (ארגון הבריאות הלאומי של ארה"ב) לצורך הערכת נוכחות מצב דלקתי במערכת העצבים אצל אנשים עם ME/CFS (וספציפית בחינה האם מתחוללת דלקת במוח). הוא מנסה לקבוע אם סימנים של דלקת זו קשורים לתסמינים ב- ME/CFS, ואם הגישה התרמוגרפית (שיטת מיפוי מוחי) החדשה שלו להערכת דלקת במוח עובדת.


מכיוון שטכניקת התרמוגרפיה החדשה של יאנגר זולה משמעותית משיטות אחרות, ונטולת תופעות לוואי, יש לה פוטנציאל לחולל מהפכה באופן שבו מבוצעות סריקות מוח. שבעים משתתפים לקחו חלק במחקר, ויאנגר יתחיל בקרוב בניתוח ביניים של הנתונים כדי לקבוע אם אכן נמצאה דלקת כזו אצל חולי ME/CFS.


יאנגר פיתח גם טכניקה להעריך אם תאי דם לבנים (תאי מערכת החיסון) מהגוף חדרו למוח. המוח מכיל תאי חיסון יחודיים משלו, ותאי דם לבנים אשר חודרים למוח אינם יודעים להבדיל בין "חבר לאויב", ונקראים לתוך המוח רק בנסיבות הקשות ביותר. לקח שנים לפתח את הטכנולוגיה החדשה הזו ולעבור מכשולים רגולטוריים, אבל יאנגר יתחיל בקרוב לבדוק אנשים עם ME/CFS כדי לראות אם המוח שלהם "הפך גרעיני" והביא נשק מלוכלך, כביכול, כדי להילחם במשהו במוח.


אם יאנגר ימצא תאי דם לבנים במוחם של חולי ME/CFS, הוא יתחיל לחקור את מחסום הדם-מוח (מחסום הקיים בכלי הדם במוח אשר מאפשר מעבר סלקטיבי של חומרים מכלי הדם אל המוח ומגן מפני חדירה של מזהמים) כדי לראות אם הוא פיתח דליפות שיכולות להסביר את פלישת תאי הדם הלבנים.


בנוסף, יאנגר יתחיל בקרוב מחקר קטן של פסילוסיבין במינון מלא, כדי לראות אם התרופה מקלה על כאבים בפיברומיאלגיה, ומחקר של טיפול בנלטרוקסון במינון נמוך (LDN) בלונג קוביד וב-ME/CFS. יאנגר עדיין לא קיבל מימון לחקור את "בן דודו" הכנראה יעיל יותר של LDN - הדקסטרונלטרקסון.


יאנגר ביצע מחקר בו בדק אילו צמחים בוטניים מועילים בהפחתת דלקתיות במוח של חולי תסמונת מלחמת המפרץ. הוא גילה שלושה שעבדו: כורכומין, סרפד דו-ביתי ורזברטרול (נמצא במאכלים ומשקאות כמו קליפת ענבים אדומים, יין אדום ושוקולד).


בפיברומיאלגיה, הממצאים של יאנגר מצביעים על כך שמערכת החיסון נכנסת מאוחר מדי לפעולה, ושכאשר היא נכנסת, היא עושה זאת בצורה נקמנית, כלומר, מייצרת תסמינים. בתרחיש זה, אנשים עם פיברומיאלגיה ו-ME/CFS אף פעם לא לוקים בהצטננות נוראית, אלא תמיד מונעים הלוך ושוב על ידי המערכת החיסונית.


יאנגר הצטיין בפיתוח טכנולוגיות חדשות ובקבלת מימון למחקריו, אבל יש לו בעיה משלו להתמודד איתה - פוסט דוקטורנטים. הדוקטורנטים (סטודנטים בתואר שלישי למחקר באקדמיה) שחוקרים נעזרים בהם כדי לכתוב את מחקריהם כמעט ונעלמו במהלך מגפת הקורונה. התוצאה היא כ-20 מאמרים שעומדים בתור, ממתינים לכתיבה.


שבע שנים אחרי שיאנגר הקים את המעבדה שלו באוניברסיטת ברמינגהם, הוא מאמין שההשערה הראשונית שלו- שדלקת במערכת עצבים, ובמוח בפרט, משחקת תפקיד מרכזי ב- ME/CFS, פיברומיאלגיה, וכעת בלונג קוביד, היא נכונה.

コメント


bottom of page