top of page

מחקר יקר ושאפתני של ה-NIH אודות התסמונת פורסם בשבוע שעבר. לא כולם מרוצים מתוצאותיו

מאת: רוני הכהן

עריכת לשון: עדי גורבט



לפני שבע שנים החליטו במכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (ה-NIH) להשקיע שמונה מיליון דולר במחקר עומק על ME/CFS. כדאי להבין כמה המחקר הזה חשוב: ה-NIH היא סוכנות של מחלקת הבריאות בממשלת ארה"ב, והיא הגורם הממשלתי המרכזי שאחראי על מחקר ביו רפואי ומימונו בארה"ב. מכאן שתוצאות המחקר ישפיעו גם על מימון מחקרים בעתיד.


תוצאותיו של המחקר פורסמו שבוע שעבר בירחון היוקרתי נייצ'ר, ונראה שהקהילה הרפואית עדיין מעכלת את משמעות התוצאות. מה שכבר ברור הוא שישנם צדדים חיוביים מאוד לפרסום החשוב הזה – הוא לא משאיר ספק שמדובר בתסמונת גופנית חמורה. הוא מציג ממצאים לאחר מחקר יסודי בצורה בלתי רגילה של הליקויים הגופניים של התסמונת במוח, במערכת החיסון, במערכת העצבים ובמערכת העיכול.


אולי נקודת האור המשמעותית ביותר, לנו החולות.ים, היא שבעקבות המחקר, ה-NIH רוצים לקדם מחקרים קליניים לטיפול בME/CFS באמצעות תרופה שניתנת היום לחולי סרטן: immune checkpoint inhibitors.


מצד שני, מרגע הפירסום, התגובות של קהילת החולות והחולים אליו היו צוננות, בלשון המעטה, וגם חוקרי ME/CFS וותיקים הצטרפו לביקורת. ד"ר לוסינדה בייטמן, למשל, התאכזבה מכך שהמדגם היה קטן (17 אנשים בלבד) ובעיקר לא מייצג. החולים נדרשו להגיע למרכז המחקר לשבועיים שלמים, ועל כן המחקר הדיר חולים רבים (אולי את רוב החולים?) שלא יכלו לעמוד בכך. בנוסף, היא ציפתה שהחוקרים יקדמו את ההבנה אודות תסמין הליבה של התסמונת – Post Exertional Malaise, אך נראה שהם לא עסקו בו כלל. אולי הביקורת החשובה ביותר היא שלמעשה הם לא גילו המון ממצאים חדשים, אלא בעיקר חיזקו עדויות לגבי דברים שהיו ידועים לפניו.



ממצאים מרכזיים

  • מדובר, ללא צל של ספק, במחלה גופנית.

  • מדובר במחלה של המוח, שנגרמת כנראה מפעילות יתר, כרונית, של מערכת החיסון.

  • שאר התסמינים כנראה נובעים מכך (ולא להיפך).

  • דגימות מנוזל עמוד השדרה הראו רמות נמוכות באופן חריג של נוירוטרנסמיטורים מסוימים כמו דופמין ומולקולות אחרות המעורבות בוויסות מערכת העצבים, וחסרים אלה היו קשורים לתסמינים.

  • החוקרים גילו שהקושי להתאמץ מגיע מהמוח, לא (רק) מהשרירים. החוקרים בחנו פעילות מוחית בזמן פעילות פיזית קלה – מבחן שבו המשתתפים נדרשו לאחוז במשהו. האחיזה של החולים הייתה נורמלית בהתחלה, אבל הידרדרה מהר ביחס לאנשים הבריאים שנבדקו כהשוואה. חשוב מכך, החוקרים גילו שהחלק במוח שאחראי על הפעלת השרירים פעיל פחות בקרב חולים לעומת אנשים בריאים.


ישנם עוד בדיקות וממצאים רבים שפורסמו – אנחנו ממליצות לקרוא באתר Health Rising אודותיהם.


מקורות


Opmerkingen


bottom of page