מחקר חדש: על (אי) התאוששות מהתעמלות בקרב חולי תסמונת התשישות הכרונית

במרץ יצא מחקר די מפתיע, מכיוון שהוא עשה את הלא יעשה – גרם לחולי תסמונת התשישות הכרונית לעשות מבחן מאמץ פיזי (התעמלות אינטנסיבית על אופניים במקרה הזה) כדי למדוד כמה זמן נמשך ה-PEM שלהם (תחושת מחלה לאחר מאמץ- PEM- Post Exertional Malaise).

לדעתנו, המחקר לא היה צריך לקבל אישור מוועדת אתיקה, והעובדה שאחד המשתתפים הוצא מתוצאות המחקר כי מעולם לא חזר לעצמו אחרי המאמץ, מוכיחה זאת.

המחקר מדד באמצעות שאלונים יומיים תוך כמה זמן חולפים התסמינים החדשים שהופיעו בעקבות המאמץ. נעשתה השוואה לקבוצת ביקורת של אנשים בריאים (שאינם עושים פעילות גופנית בכלל).

תוצאות המחקר

לאנשים הבריאים לקח בממוצע יומיים עד שחזרו לעצמם לחלוטין (האנשים הבריאים לא חוו PEM, אלא הופעה של תסמינים נורמליים כמו שרירים תפוסים בעקבות מאמץ גופני).

לחולי ME/CFS לעומת זאת לקח בממוצע שבועיים (!!!) לחזור לעצמם. בקצוות ניתן למצוא כאלו שלקח להם גם חודשיים. וכאמור, היה משתתף אחד שעדיין לא חזר לעצמו עד היום.

אז פעם הבאה שרופא ממליץ לכם על פעילות גופנית אירובית, או תוכנית של פעילות גופנית מדורגת, אמרו לו לא, ושלחו לו את המחקר הזה. המחקר הזה מצטרף לשורה של מחקרים שמוכיחים שחולי תסמונת התשישות הכרונית לא סובלים מניוון, עצלות או דיכאון, אלא מתגובה לחלוטין לא נורמלית למאמצים.