בלוג

המחקר הראשוני, בהובלת ד"ר אליזבת' וורת'י מאונ' אלבמה מציע דרך שונה להסתכל על ME/CFS: לא סיבה אחת, אלא תסמונת שאליה ניתן להגיע במסלולים ביולוגיים שונים, ולעיתים מאוד אישיים. המאמר, שפורסם בתמיכת ארגון Solve ME, בדק האם שינויים גנטיים נדירים עשויים להסביר חלק מהמקרים או לתרום להם, ובעיקר לפתוח דלת לרפואה מותאמת אישית. מה בדקו החוקרים? במקום בדיקות גנטיות רגילות שסורקות רק חלק קטן מה-DNA, החוקרים השתמשו בריצוף גנומי מלא, כלומר, מיפוי של כל המטען הגנטי. במחקר השתתפו 31 חולי ME/CF

רבים מהמתמודדים עם כאב ועייפות כרונית מוצאים את עצמם מבולבלים: האם זה "פיברו" או שזה "תסמונת תשישות כרונית ME/CFS"? למרות שחלק מהתסמינים דומים מאוד (עייפות, קשיי ריכוז והפרעות שינה), יש ביניהן הבדל אחד קריטי שמשנה את כל דרך הטיפול בהן - הדרך שבה הגוף מגיב למאמץ. ב־ME/CFS תסמין הליבה נקרא PEM: Post-Exertional Malaise (תחושת מחלה לאחר מאמץ). זהו מצב שבו פעילות פיזית או קוגניטיבית שנחשבת לקלה או נורמלית גורמת לתחושה של מחלה שמלווה בהחמרה משמעותית ומתמשכת של התסמינים. המטופלים מ

תהיתם אי פעם איך מתבטאת תסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS) מבחינה מספרית? חיפשתם מידע כמותי וגיליתם שדי קשה להבין מה הוא אומר? בפוסט הבא נעשה קצת סדר בנתונים באמצעות ארבע שאלות (ותשובות) מספריות. לפני שנתחיל, חשוב לזכור שלתסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS) אין סמן ביולוגי. הווה אומר, אין בדיקת מעבדה שגרתית שמתוצאותיה ניתן לדעת מי חולה ומי לא. לכן, האבחון מסתמך על קריטריונים קליניים, כלומר על התסמינים שהחולות והחולים מדווחים עליהם. משום שהקריטריונים הללו מסתמכים על קונצנזוס קליני שה

מחקר חדש על פוסט קורונה (LONG COVID) מצא כי מינון גבוה של תוסף התזונה NR, אשר מעלה את רמת NAD+, אינו יעיל לטיפול בתסמינים הנפוצים. מה בדקו החוקרים? החוקרים בחנו האם תוסף התזונה ניקוטינאמיד ריבוזיד (NR), במינון גבוה של 2,000 מ״ג ליום בקפסולות, יכול להקל על תסמינים של פוסט קורונה - בעיקר עייפות, בעיות קוגניטיביות, שינה ומצב רוח. המחקר היה אקראי, כפול־סמיות ומבוקר פלצבו, והשתתפו בו 58 חולי פוסט קורנה. היעד הביולוגי המרכזי היה העלאת רמות NAD+, מרכיב חיוני לייצור אנרגיה בתא. נמצא

בפוסט זה נציג ממצאים משני מקורות שונים לגבי השימוש בתוספי תזונה בניסיון להקל על תסמיני תסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS) ופוסט קורונה. סקר TREATME המקור הראשון הוא ניתוח של סקר TREATME המבוסס על דיווחים של כ-3,900 חולי ME/CFS ופוסט קורונה שפורסם לפני כחצי שנה, ביניהם גם שימוש בתוספים. אמנם זהו סקר ולא סטנדרט מחקרי שניתן לגזור ממנו יעילות חותכת, אך הוא מהווה עדות אישית לאפקט אפשרי של תוספים שונים. לפי הסקר, שלושה תוספים בולטים סייעו בהקלה על תסמינים ברמות שונות: נאטוקינז/לומברו

ל-OAA תפקיד חשוב בייצור אנרגיה ב מַעְגַּל קְרֵבְּס - מסלול מטבולי המשמש להפקת אנרגיה . במחקרים פרה-קליניים (מחקרים מקדימים) נמצא שהוא משפר את פעילות המיטוכונדריה, משפיע על הרגישות לאינסולין, מוריד דלקתיות במוח ונוגד חימצון. ה-OAA הוא תוסף מזון (או בהגדרה שקיבל בארה"ב - מזון רפואי) המוגן בפטנט של חברת טרה ביולוג'יקל האמריקאית. בעקבות זאת, הוא יקר מאד: העלות החודשית למינון העיקרי שנחקר היא מעל 650$. כל המחקרים על OAA מומנו ע"י חברה זו. מחקר ההיתכנות הראשון פורסם בשנת 2022. מחק

מחקרים העוסקים בתוספי תזונה לא מקבלים תקציבים גדולים כמו מחקרים על תרופות פטנט ואינם זקוקים לאישורים רגולטוריים לשיווק. מסיבה זו, הם נוטים לשים פחות דגש על איכות המחקר, ולעיתים קיימות הטיות ובעיות נוספות. בעיה חשובה נוספת במחקרים על תוספי תזונה היא חוסר חלוקה לתתי קבוצות. כל המשתתפים שמתאימים לקריטריוני התסמונת נחקרו כקבוצה אחת, במקום שיחלקו את המשתתפים לפי פרמטרים נוספים. כתוצאה מכך, ממצאי המחקר יכולים להצביע על כך שתוספי התזונה שנבדקו אינם יעילים לטיפול ב- ME/CFS ולגרום לחו

בפוסט אחר כתבנו על "הזברות הכחולות" - על הקשר בין תסמונת התשישות הכרונית ME/CFS לבין תסמונות אהלרס־דנלוס והפרעות גמישות־יתר (EDS, HSD). במקביל, דיווחנו גם על מחקר DecodeME, שהצליח למצוא לראשונה עדות לשינויים גנטיים הקשורים ל-ME/CFS. למרות הידוע על החפיפה הקלינית (סימפטומטית) בין ME/CFS לבין תסמונות אהלרס-דנלוס והפרעות גמישות־יתר, לא נמצאה עד היום קורלציה גנטית בין שני המצבים. לכן, פנינו אל צוות המחקר של DecodeME כדי לברר האם התייחסו לנושא זה במחקרם. התבשרנו כי למרות שהמחקר

מחקר חדש של אוניברסיטת קורנל ערך מבחן מאמץ דו יומי לחולי תסמונת התשישות הכרונית ME/CFS ומצא מדדים ביולוגיים הקשורים לתחושת מחלה לאחר מאמץ (PEM). מה בדקו החוקרים? במחקר השתתפו 79 חולי ME/CFS (שנבחרו לפי הקריטריונים הקנדיים לתסמונת) ו-53 אנשים בריאים. המחקר בדק יותר מ-7,000 חלבונים בדמם של המשתתפים. דגימות הדם נלקחו מהם בארבעה מועדים שונים, לפני ואחרי שני מבחני מאמץ, שנערכו יום אחרי יום. המחקר בדק דפוסי חלבונים בדם. כלומר את רמת החלבונים הבודדים בדם, ודפוסים רחבים יותר של פעיל

צוות המחקר של ליאונרד ג’ייסון מאוניברסיטת דה פול בשיקגו פרסם שאלון חדש בשם DSQ-PEM-2, שמטרתו למדוד ולכמת את תסמין הליבה של תסמונת התשישות הכרונית ME/CFS - תחושת מחלה לאחר מאמץ (PEM- post exertional malaise). השאלון החדש משופר וקצר יותר (10 שאלות בלבד) מהשאלון שקדם לו, שנקרא DPEMQ. הוא גם הרבה יותר נוח לשימוש. הוא כולל שאלות על טריגרים שונים שגורמים ל-PEM, עיכוב בהופעת ה-PEM, ומשך החמרת התסמינים. במחקר שהוביל ליצירת השאלון השתתפו כ-1,500 חולי ME/CFS בני 18 ומעלה. להלן הממצאים