בלוג

מחקר חדש על פוסט קורונה (LONG COVID) מצא כי מינון גבוה של תוסף התזונה NR, אשר מעלה את רמת NAD+, אינו יעיל לטיפול בתסמינים הנפוצים. מה בדקו החוקרים? החוקרים בחנו האם תוסף התזונה ניקוטינאמיד ריבוזיד (NR), במינון גבוה של 2,000 מ״ג ליום בקפסולות, יכול להקל על תסמינים של פוסט קורונה - בעיקר עייפות, בעיות קוגניטיביות, שינה ומצב רוח. המחקר היה אקראי, כפול־סמיות ומבוקר פלצבו, והשתתפו בו 58 חולי פוסט קורנה. היעד הביולוגי המרכזי היה העלאת רמות NAD+, מרכיב חיוני לייצור אנרגיה בתא. נמצא

בפוסט זה נציג ממצאים משני מקורות שונים לגבי השימוש בתוספי תזונה בניסיון להקל על תסמיני תסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS) ופוסט קורונה. סקר TREATME המקור הראשון הוא ניתוח של סקר TREATME המבוסס על דיווחים של כ-3,900 חולי ME/CFS ופוסט קורונה שפורסם לפני כחצי שנה, ביניהם גם שימוש בתוספים. אמנם זהו סקר ולא סטנדרט מחקרי שניתן לגזור ממנו יעילות חותכת, אך הוא מהווה עדות אישית לאפקט אפשרי של תוספים שונים. לפי הסקר, שלושה תוספים בולטים סייעו בהקלה על תסמינים ברמות שונות: נאטוקינז/לומברו

ל-OAA תפקיד חשוב בייצור אנרגיה ב מַעְגַּל קְרֵבְּס - מסלול מטבולי המשמש להפקת אנרגיה . במחקרים פרה-קליניים (מחקרים מקדימים) נמצא שהוא משפר את פעילות המיטוכונדריה, משפיע על הרגישות לאינסולין, מוריד דלקתיות במוח ונוגד חימצון. ה-OAA הוא תוסף מזון (או בהגדרה שקיבל בארה"ב - מזון רפואי) המוגן בפטנט של חברת טרה ביולוג'יקל האמריקאית. בעקבות זאת, הוא יקר מאד: העלות החודשית למינון העיקרי שנחקר היא מעל 650$. כל המחקרים על OAA מומנו ע"י חברה זו. מחקר ההיתכנות הראשון פורסם בשנת 2022. מחק

מחקרים העוסקים בתוספי תזונה לא מקבלים תקציבים גדולים כמו מחקרים על תרופות פטנט ואינם זקוקים לאישורים רגולטוריים לשיווק. מסיבה זו, הם נוטים לשים פחות דגש על איכות המחקר, ולעיתים קיימות הטיות ובעיות נוספות. בעיה חשובה נוספת במחקרים על תוספי תזונה היא חוסר חלוקה לתתי קבוצות. כל המשתתפים שמתאימים לקריטריוני התסמונת נחקרו כקבוצה אחת, במקום שיחלקו את המשתתפים לפי פרמטרים נוספים. כתוצאה מכך, ממצאי המחקר יכולים להצביע על כך שתוספי התזונה שנבדקו אינם יעילים לטיפול ב- ME/CFS ולגרום לחו

בפוסט אחר כתבנו על "הזברות הכחולות" - על הקשר בין תסמונת התשישות הכרונית ME/CFS לבין תסמונות אהלרס־דנלוס והפרעות גמישות־יתר (EDS, HSD). במקביל, דיווחנו גם על מחקר DecodeME, שהצליח למצוא לראשונה עדות לשינויים גנטיים הקשורים ל-ME/CFS. למרות הידוע על החפיפה הקלינית (סימפטומטית) בין ME/CFS לבין תסמונות אהלרס-דנלוס והפרעות גמישות־יתר, לא נמצאה עד היום קורלציה גנטית בין שני המצבים. לכן, פנינו אל צוות המחקר של DecodeME כדי לברר האם התייחסו לנושא זה במחקרם. התבשרנו כי למרות שהמחקר

מחקר חדש של אוניברסיטת קורנל ערך מבחן מאמץ דו יומי לחולי תסמונת התשישות הכרונית ME/CFS ומצא מדדים ביולוגיים הקשורים לתחושת מחלה לאחר מאמץ (PEM). מה בדקו החוקרים? במחקר השתתפו 79 חולי ME/CFS (שנבחרו לפי הקריטריונים הקנדיים לתסמונת) ו-53 אנשים בריאים. המחקר בדק יותר מ-7,000 חלבונים בדמם של המשתתפים. דגימות הדם נלקחו מהם בארבעה מועדים שונים, לפני ואחרי שני מבחני מאמץ, שנערכו יום אחרי יום. המחקר בדק דפוסי חלבונים בדם. כלומר את רמת החלבונים הבודדים בדם, ודפוסים רחבים יותר של פעיל

צוות המחקר של ליאונרד ג’ייסון מאוניברסיטת דה פול בשיקגו פרסם שאלון חדש בשם DSQ-PEM-2, שמטרתו למדוד ולכמת את תסמין הליבה של תסמונת התשישות הכרונית ME/CFS - תחושת מחלה לאחר מאמץ (PEM- post exertional malaise). השאלון החדש משופר וקצר יותר (10 שאלות בלבד) מהשאלון שקדם לו, שנקרא DPEMQ. הוא גם הרבה יותר נוח לשימוש. הוא כולל שאלות על טריגרים שונים שגורמים ל-PEM, עיכוב בהופעת ה-PEM, ומשך החמרת התסמינים. במחקר שהוביל ליצירת השאלון השתתפו כ-1,500 חולי ME/CFS בני 18 ומעלה. להלן הממצאים

נוסחה פשוטה לשימושכם-ן סימן ההיכר הקליני של תסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS) הוא "תחושת מחלה לאחר מאמץ" (PEM) - כלומר, החמרת תסמינים וקריסה המגיעות לאחר מאמצים קלים או כאלו שנחשבים נורמליים. הדרך העיקרית להימנע מ-PEM היא באמצעות התאמת רמת המאמץ ליכולות - מה שידוע כ"פייסינג" (Pacing). מאחר והדופק משקף כמה קשה הגוף שלנו עובד בעת מאמץ, השימוש במד דופק יכול לסייע בהתאמת רמת המאמץ ליכולות, ובמניעת PEM. המטרה של פייסינג: לא לעבור את הסף האנאירובי (Anaerobic Threshold - AT) כדי להבין

מה בדקו החוקרים? החוקרים רצו לבדוק האם שימוש במד דופק עוזר לאנשים עם תסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS) ולאנשים עם פוסט קורונה לנהל את הפעילות היומית באמצעות "פייסינג" (pacing) בצורה טובה יותר. פייסינג היא שיטה שמטרתה למנוע החמרה בתחושת המחלה לאחר מאמץ (PEM). במחקר השתתפו 32 אנשים עם ME/CFS ו־15 עם פוסט קורונה. המשתתפים קיבלו צמיד מד דופק ואפליקציה ששלחה התרעה בכל פעם שעברו את גבול הדופק שנקבע עבורם כגבול המאמץ המקסימלי הרצוי עבורם. קבוצת הביקורת קיבלה הנחיות לביצוע פייסינג – א

*הפוסט מיועד לאנשים מתוך הקהילה שבחרו להתחסן נגד קורונה, שפעת וכו'. אנחנו מודעות לכך שהנושא של חיסונים הוא מורכב ורגיש בקרב אנשים עם תסמונת התשישות הכרונית ME/CFS, ושיש חולים שמחלתם החלה או החמירה בעקבות חיסון. עמדתנו היא שבשל חוסר בנתונים מחקריים מספקים, לא ניתן כיום לקבוע האם חיסונים בטוחים או מתאימים לכל אדם עם ME/CFS. לכן, החלטה על חיסון היא עניין של הערכת סיכונים אישית. מדריך זה מבוסס על תרגום ההמלצות של ד"ר ננסי קלימס , אימונולוגית קלינית וחוקרת בכירה בתחום, ראש המכון ל