מתברר שאנחנו יודעות לא מעט על PEM!

מאת: ד"ר אביטל הירש ורוני הכהן, בעזרת ד"ר CHATGPT

מאמר שפורסם בספטמבר בכתב העת "Infection", ע"י פרופ' כרמן שייבנבוגן וחוקרים נוספים, מסכם את מה שהמדע יודע על סימן ההיכר הקליני של ME/CFS, התסמין "תחושת מחלה לאחר מאמץ" (Post-Exertional Malaise, או PEM), ממנו סובלים גם רבים מחולי הלונג קוביד.

המחקר בוחן כיצד תהליכים פתופיזיולוגיים כמו פגיעה בתפקוד המיטוכונדריות, שיבושים בזרימת הדם המיקרוסקופית והפעלת יתר של מערכת החיסון, תורמים להחמרה במצב החולים בעקבות פעילות גופנית או קוגניטיבית. להלן סיכום עיקרי המאמר.

המנגנונים שמובילים ל-PEM

פגיעה בזרימת הדם ובתפקוד המיטוכונדריות

המאמר מתאר כיצד חולים בלונג קוביד ו-ME/CFS מציגים שינויים משמעותיים בתפקוד המיטוכונדריות – האברונים שאחראים לייצור האנרגיה בתאים. אחד הממצאים הבולטים הוא פגיעה בתהליך הפקת האנרגיה התלוי בחמצן, תהליך הנקרא חמצון מיטוכונדריאלי. בקרב חולים אלו תהליך זה משתבש, והגוף נאלץ לעבור למקורות אנרגיה חלופיים ופחות יעילים כמו גליקוליזה אנאירובית, שמובילה להצטברות חומצת חלב בשרירים ולתחושת עייפות ותשישות חריפה.

בנוסף, פגיעה בזרימת הדם המיקרוסקופית (microcirculation) מקשה על החמצון והתזונה של הרקמות, מה שגורם לירידה בזמינות החמצן בתאים ולהחמרה בתפקודם. זרימת דם לקויה זו, שעלולה לנבוע מבעיות בתפקוד כלי הדם הקטנים, משפיעה לרעה על יכולת השרירים והתאים להפיק אנרגיה בזמן מאמץ, ומביאה להחרפת הסימפטומים לאחר הפעילות.

שיבוש במערכת החיסון

אחת התובנות המרכזיות במאמר היא המעורבות של המערכת החיסונית בהופעת ה-PEM. מחקרים קודמים הראו שחולים בלונג קוביד ו-ME/CFS מציגים סימנים להפעלה מתמשכת של מערכת החיסון ולעלייה ברמות של ציטוקינים דלקתיים. ציטוקינים אלו, בהם אינטרלויקין-6 ו-TNF-α, מעוררים תגובות חיסוניות שמובילות לדלקות כרוניות, שגם הן תורמות להחמרת התסמינים.

המאמר מדגיש כי הפעלת יתר של מערכת החיסון יכולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים המרכזית. המוח מושפע מהציטוקינים הדלקתיים, דבר שמוביל להפרעה בתפקוד הנוירוטרנסמיטרים – במיוחד סרוטונין ודופמין, הידועים במעורבותם בוויסות מצב הרוח, האנרגיה והעוררות הקוגניטיבית. שיבושים אלו מביאים לתחושות של עייפות עמוקה, ערפול מוחי, בעיות בזיכרון וקשיים קוגניטיביים נוספים.

השפעות על מערכת העצבים המרכזית (CNS)

ההשפעות של PEM על מערכת העצבים המרכזית הן נושא חשוב במאמר, במיוחד בשל הקשר בין תהליכים דלקתיים לבין פגיעה ביכולת התפקוד הקוגניטיבי של החולים. החולים מדווחים לעיתים קרובות על ערפול מוחי, קשיי ריכוז ובעיות זיכרון, במיוחד לאחר מאמץ. אחת ההשערות המוצעות היא כי דלקת כרונית במוח, תוצאה של תהליכים דלקתיים הנגרמים מהפעלת יתר של מערכת החיסון, פוגעת בתקשורת העצבית במוח.

כמו כן, המאמר מתאר כיצד ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה (HPA) מושפע גם הוא מההפעלה החיסונית והדלקתית. ציר ה-HPA משחק תפקיד מרכזי בוויסות תגובות הסטרס וההורמונים בגוף, והשיבושים בתפקודו יכולים להוביל לשינויים ברמות הקורטיזול, הורמון הסטרס המרכזי, ולהחמרה בתחושת העייפות הכללית של החולים.

פיתוח טיפולים ממוקדי מטרה

החוקרים קוראים לפתח טיפולים ביולוגיים ממוקדים שמטרתם לשפר את תפקוד המערכת החיסונית והמטבולית. אחד התחומים המבטיחים הוא פיתוח תרופות המשפרות את תפקוד המיטוכונדריות, כמו חומרים שמעלים את הזמינות של חמצן בתאים או משפרים את פעילות תהליכי חמצון האנרגיה.

בנוסף, המחקר מתאר את הצורך לפתח טיפולים שמפחיתים את הדלקת הכרונית באמצעות תרופות המכוונות למנגנונים חיסוניים, דוגמת נוגדנים חד-שבטיים שמנטרלים ציטוקינים דלקתיים, או תרופות המעכבות את ההפעלה של מערכת החיסון במצבים של הפעלת יתר.

החוקרים מדגישים כי יש צורך במחקר נוסף כדי להבין לעומק את המנגנונים הללו ולפתח טיפולים ממוקדים יותר שמטרתם לשפר את איכות חיי החולים.