פעילות גופנית גורמת לנזק לשרירים אצל חולי פוסט קורונה

כתבו: תמי ניניו ורוני הכהן

בתחילת החודש פורסם מאמר בירחון המדעי המוביל נייצ'ר שהכה גלים בעולמות הפוסט קורונה ותסמונת התשישות הכרונית: “Muscle abnormalities worsen after post-exertional malaise in long COVID“ (המאמר בתגובה הראשונה).

מאמר זה הוא תרגום הפרשנות של קורט ג'ונסון מהאתר Health Rising בעניין חשיבות המחקר באופן כללי, והקשר לME/CFS.

זהו סוג המחקר המקיף שאנו - חולי תסמונת התשישות כרונית (ME/CFS), פיברומיאלגיה (FM) ומחלות נלוות נפוצות - קיווינו שמחלת הפוסט קורונה תעורר. במחקר בעצם עשו משהו פשוט, אבל חכם, שלא נעשה קודם לכן. בהתחשב בקשיים של חולים להתאמץ, תמיד היה סביר להניח שמשהו לא תקין בתגובה של השרירים למאמץ, אבל אף אחד לא בדק את זה בצורה ישירה עד עכשיו.

המחקר לקח ביופסיות מהשרירים של חולי לונג קוביד ומטופלים שהחלימו לחלוטין מקורונה והשווה את התגובה של השרירים שלהם למבחן מאמץ לב ריאה משולב (CPET). נמצאו בעיות בכל שלב בתהליך.

מבחן המאמץ של המחקר מצא עדויות לייצור אנרגיה מופחת, בעיות ב"אוורור" (העברת אוויר פנימה והחוצה מהריאות ביעילות), רמות CO2 נמוכות, ובעיות בניצול חמצן - כולן נמצאו גם בME/CFS במחקרים קודמים.

חקירה מעמיקה של מבנה השרירים גילתה יחס גבוה יותר של סיבי שריר גליקוליטים שמתעייפים מאוד, או סיבי שריר שמתכווצים במהירות. ממצאים אלה יכולים לעזור להסביר מדוע פעילות גופנית כל כך קשה לחולי פוסט קורונה (הוא גם מציין שתוצאה דומה נמצאה בME/CFS).

השרירים של חולי הפוסט קורונה הפיקו פחות אנרגיה מאשר השרירים של חולי קורונה שהחלימו. רמות נמוכות יותר של אנזים בשם succinate dehydrogenase (SDH) הצביעו, שוב, על פעילות מיטוכונדריה מופחתת בשרירים של חולי הפוסט קורונה.

פעילות גופנית רק החמירה את המצב. עדויות לרקמת שריר פגועה וגוועת נמצאו בכשליש מהחולים עם פוסט קורונה. מחקרים אודות מטבוליזם, ומחקרי שרירים ודם מצאו הפחתה במטבוליטים הקשורים לייצור אנרגיה אירובית ודגש מוגבר על מערכת ייצור האנרגיה האנאירובית המלוכלכת והלא יעילה.

ממצאים אחרים הצביעו על בעיות בסינתזת שומנים ורמות גבוהות של עקה חמצונית. כל הממצאים הללו משתלבים עם מה שאנחנו יודעים על ME/CFS ומדגישים את ההשפעות המזיקות של פעילות גופנית עבורנו.

מאחר שלא נמצאו ראיות לעלייה בחלבוני קורונה בשרירים, המחברים הפריכו את ההשערה הפופולרית לפיה נוכחות ויראלית קבועה (Viral Persistence) אחראית לנזק לשרירים. הם הגיעו למסקנה ש"גורמים מלבד התמדה ויראלית" אחראים לנזק השריר. לבסוף, ספירת הצעדים של המשתתפים הצביעה על כך שבעיות השרירים שנמצאו לא יכולות להיות בגלל חוסר הפעלה שלהם.

כרגע מתוכננים עוד שני מחקרי שרירים מאת ה-Open Medicine Foundation. אחד מהם כולל בדיקת מבחן מאמץ לב-ריאה משולב בן יומיים (CPET), ויש לקוות שאלו יגלו לנו עוד יותר על תחום זה, שעשוי להיות המפתח להבנה של תסמין הליבה Post Exertional Malaise ולפתופיזיולוגיה של ME/CFS.