רפואה מותאמת אישית: האם קבוצות שונות מגיבות אחרת לטיפולים?

הפעם נסקור מחקר שהתמקד בשאלה האם קבוצות שונות עשויות להגיב אחרת לטיפולים.

המחקר מבוסס על סקר TREAT ME, סקר בינלאומי גדול שכלל כ־3,900 אנשים עם ME/CFS ופוסט־קורונה, ובחן תסמינים, מחלות נלוות וניסיון עם מגוון רחב של טיפולים. 

ארבע תת-קבוצות עיקריות של חולים

על סמך דפוסי התסמינים והמחלות הנלוות, החוקרים זיהו ארבע תתי־קבוצות עיקריות בקרב משתתפי הסקר: 

1. קבוצה רב מערכתית - תסמינים רבים וחמורים

זו הקבוצה עם הפגיעה התפקודית הגדולה ביותר. החולים בה מדווחים על שיעורים גבוהים כמעט של כל התסמינים: עייפות קיצונית, PEM, ערפל מוחי, שינה לא מרעננת, בעיות זיכרון, תחושת חולשה, כאבי שרירים, נדודי שינה, כאבי ראש או מיגרנות. התחלואה הנלווית בקבוצה הזו היא הגבוהה ביותר, עם זאת, POTS (בעיה בוויסות הדופק ולחץ הדם בעמידה) היה פחות דומיננטי כאן מאשר בקבוצה השנייה.

2. קבוצה עם דומיננטיות של POTS

בקבוצה זו בולטת במיוחד האי סבילות לעמידה Postural Orthostatic Tachycardia Syndrome - POTS. תסמונת שבה מעבר לעמידה גורם לעלייה חדה בדופק ולעיתים סחרחורת, חולשה ועילפון (יכולה להיות גם אי סבילות לעמידה של ירידה בלחץ דם שנקראת OH). בקבוצה זו נמצאו גם שיעורים גבוהים יחסית של דיסאוטונומיה אחרת ומחלות נלוות כמו MCAS ו־EDS, ולעומת הקבוצות השלישית והרביעית.

3. קבוצה עם פגיעה קוגניטיבית והפרעות שינה, לצד כאב מוגבר

חולים בקבוצה זו סבלו במיוחד מבעיות ריכוז וזיכרון, שינה לא מרעננת, כאבים ותחושת חולשה אך כמעט שלא סבלו מ-POTS. כלומר, אצלם בלטו בעיקר התסמינים הנוירולוגיים והכאבים, ופחות הבעיה בוויסות הדופק ולחץ הדם.

4. קבוצה עם תסמינים קלים יחסית

זוהי הקבוצה עם רמת התפקוד הגבוהה ביותר. התסמינים והמחלות הנלוות הופיעו בה בשיעורים נמוכים יותר באופן כללי, כולל שיעור נמוך של POTS.

מה הקשר בין ME/CFS לפוסט־קורונה?

כאשר החוקרים הפרידו בין אנשים שאובחנו עם ME/CFS לבין אלה עם תסמונת פוסט־קורונה, הם מצאו שהתמונה כמעט לא השתנתה. כלומר, תתי־הקבוצות דומות מאוד בשתי האבחנות. זה מחזק את ההבנה שיש חפיפה משמעותית בין המצבים.

תגובה שונה לטיפולים

לאחר שזוהו תת־הקבוצות, נבדק האם הן מגיבות אחרת לטיפולים שונים. שני טיפולים בלטו כמתאימים בכל הקבוצות:

• פייסינג (Pacing): ניהול אנרגיה וזהירות ממאמץ יתר

• תוספת נוזלים/ אלקטרוליטים

לצד זאת נמצאו גם הבדלים מעניינים בין הקבוצות:

1. בקבוצה הרב־מערכתית: אימונוגלובולינים (IgG/IVIG) ועיסוי לימפתי ידני קיבלו שיעורים גבוהים במיוחד של דיווחים חיוביים, לצד נוזלים/אלקטרוליטים ופייסינג. לעומת זאת, תרופות המשמשות ל־ADHD לא הראו בקבוצה זו יתרון משמעותי לעומת טיפול הייחוס במחקר.

2. בקבוצת ה־POTS: פייסינג ונוזלים/אלקטרוליטים בלטו גם כאן, ולצדם Maraviroc וגרבי לחץ קיבלו שיעורים גבוהים של דיווחים חיוביים.

3. בקבוצה עם הפגיעה הקוגניטיבית, הפרעות השינה והכאב: פייסינג בלט במיוחד, וגם תרופות המשמשות ל־ADHD קיבלו שיעור גבוה יחסית של דיווחים חיוביים.

4. בקבוצה עם התסמינים הקלים יותר: פייסינג ונוזלים/אלקטרוליטים היו ההתערבויות שבלטו ביותר בדיווחי המשתפים.

בטבלה המצורפת ניתן לראות מידע מדויק יותר לגבי טיפולים נוספים, תסמינים נפוצים ותחלואה נלווית המחולק לפי הקבוצות. הטבלה לקוחה מהמאמר “Patient-reported treatment outcomes in ME/CFS and long COVID”, שפורסם ב-PNAS בשנת 2025. 

חשוב להדגיש: המחקר מבוסס על דיווח עצמי ולא על ניסוי קליני מבוקר. לכן אי אפשר להסיק ממנו שטיפול מסוים יעיל או מומלץ לקבוצה מסוימת. בחלק מהטיפולים גם מספר המשתתפים היה קטן. הממצאים מצביעים על דפוסים מעניינים שיכולים לסייע בפיתוח מחקרים ובהבנה טובה יותר של רפואה מותאמת אישית ב־ME/CFS ובפוסט־קורונה. 

כתיבה: אביב ס.

עריכה: רוני הכהן