.png)
מאמר סקירה חדש בכתב העת המדעי החשוב "Nature" קובע שתסמונת פוטס ודיסאוטונומיות שונות מתפרצות בעקבות הידבקות בקורונה.
כתבו: ד"ר הילה עילם ועדי שלומי עריכה לשונית: תמי ניניו
עיקרי המאמר:
מעריכים שבקרב חולי פוסט קורונה (Long COVID) קיימת שכיחות גבוהה ומשמעותית (כ-30%) של תסמונת POTS ודיסאוטונומיות שונות (פגיעה במערכת העצבים האוטונומית).
תסמונות אלו עלולות להתפרץ גם בעקבות החיסון לקורונה, מה שמעלה את האפשרות שהמנגנון החיסוני גורם לפגיעה האוטונומית או לפחות מעורב בה.
במאמר מתוארים תסמינים נלווים רבים: כאבים בלתי מוסברים בחזה, פלפיטציות (דפיקות לב), ערפול מוחי (brain fog), מיגרנות, חולשת שרירים והפרעות בשינה.
מצב זה, של תסמונת הכוללת תסמינים נלווים מגוונים, עלול להוביל להפניית המטופלים לרופאים מומחים מתחומים שונים מבלי לבצע ראשית את האבחנה המתאימה ומבלי לתת טיפול מתאים.
התסמונת שכיחה ביותר בקרב נשים, ספציפית בקרב נשים צעירות ועד גיל המעבר (מנופאוזה). לעומת זאת, היא נדירה בקרב ילדות ולאחר גיל המעבר. מודגשת החשיבות של העלאת המודעות בקרב המערכת הרפואית לאבחון התסמונת והקצאת משאבים רבים יותר לאבחון וטיפול בתסמינים.
מידע נוסף על פוטס (שלא מתוך המאמר)
אי סבילות לעמידה ופוטס בפרט הן בין התחלואות הנלוות הנפוצות ביותר אצל חולי תסמונת התשישות הכרונית ME/CFS.
פוטס היא סוג של אי סבילות לעמידה (Orthostatic intolerance) המאופיינת בדופק מהיר בעמידה. כאשר נעמדים, הדם יורד לרגליים ולאגן. מערכת העצבים האוטונומית אחראית על ויסות הפעילות האוטומטית בגוף, בין השאר כיווץ כלי הדם, וויסות קצב הלב ולחץ הדם כדי שמספיק דם יעלה ויגיע אל המוח. ב-POTS לא מגיע מספיק דם אל המוח, והתסמינים מחריפים ככל שהראש יותר גבוה יחסית לגוף. התסמינים האופייניים הם דופק מהיר, סחרחורת, אי נוחות בחזה, קוצר נשימה, ראיית "שחור בעיניים", חולשה, בחילה, קדם-עילפון ואף עילפון. תסמינים אלה מחמירים בעמידה ומשתפרים בשכיבה.
אבחון
אבחנת POTS ניתנת כאשר הדופק בעמידה (במנוחה) במשך כ-10 דקות גבוה לפחות ב-30 פעימות לדקה מהדופק בשכיבה, ו/או כאשר הדופק בעמידה הוא מעל 120 פעימות לדקה, ללא ירידה משמעותית בלחץ הדם. בנוסף, על התסמינים הנלווים לעליית הדופק להחמיר בעמידה ולהשתפר בישיבה ובשכיבה. המצב צריך להימשך לפחות 6 חודשים, והוא אינו נגרם מטיפול תרופתי או ממחלות אחרות. האבחנה נעשית באמצעות בדיקת טילט (Tilt test). ניתן לבצע גם בדיקה במרפאה ע"י מדידת דופק ולחץ דם בשכיבה ולאחר 10 דקות מהמעבר לעמידה.