טיפול בעת חירום במטופלים ומטופלות עם תסמונת התשישות הכרונית ME/CFS

שיקולים רפואיים לטיפול בחולים עם תסמונת התשישות הכרונית - ME/CFS, בעת טיפול חירום

מסמך זה נכתב על מנת לספק מידע רפואי בסיסי על תסמונת התשישות הכרונית - ME/CFS, כדי לסייע בקבלת החלטות רפואיות במצבים דחופים, במצבי חירום או בבית החולים. 
ME/CFS  היא מחלה כרונית ורב מערכתית. חשוב שרופאים יקחו את הימצאותה בחשבון בעת קבלת החלטות רפואיות. המחלה מאופיינת בתשישות ואי סבילות למאמצים פיזיים וקוגניטיביים כאחד, זאת, כתוצאה מעתודות אנרגיה נמוכות לצד ליקויים בחילוף החומרים.

התסמינים יכולים להחמיר לאחר מאמץ פיזי, קוגניטיבי או רגשי, כמו גם לאחר לחצים (סטרס) אורתוסטטיים, סביבתיים וחושיים. תחת לחצים אלו, מטופלים עלולים לחוות התקף של תשישות, פגיעה קוגניטיבית, כאב, התגברות הרגישות לגירויים סביבתיים, כאבי ראש, חוסר ויסות אוטונומי, סחרחורת, תסמינים דמויי שפעת, ואפילו התקפים לא אפילפטיים הקשורים לפגיעה מפושטת בפרפוזיה המוחית (Diffuse cerebral hypoperfusion).
 

מצבים נלווים נפוצים שעשויים להוביל להתגברות של תסמינים כוללים:

• תסמונת שפעול תאי פיטום (Mast cell activation)

• נוירופתיה של סיבים דקים (Small fiber polyneouropahy)

• תסמונת הטכיקרדיה התנוחתית (POTS - Postural orthostatic tachycardia syndrome) 

• דיסאוטונומיה במערכת העיכול וחוסר תנועתיות של מערכת העיכול

• הפרעות כאב (כולל פיברומיאלגיה)

• רגישות לכימיקלים מרובים או רגישות חושית (Multiple chemical or sensory sensitivities)

• הפרעות שינה ראשוניות

• גדילת יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO - Small intestinal bacterial overgrowth)

• אי יציבות צווארית (AAI - Atlantoaxial instability \ CCI - Craniocervical instability)

• תסמונת אהלרנס דנלוס (Hypermobile Ehlers’s Danlos syndrome)

• תסמונת סיקה 

• מחלת צליאק

• מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, תסמונת חולי Euthyroid