קבלת אבחון לחולה החדש.ה

קחו נשימה עמוקה. התהליך ארוך, מייגע ודורש סבלנות. הוא יכול להימשך שבועות, חודשים או אפילו שנה ודורש התמודדות עם בירוקרטיה, תורים רחוקים ועוד.

אבחון

הצעד הראשון הוא לקבל אבחון בתסמונת התשישות הכרונית ולדאוג שהאבחון ייכנס לתיק הרפואי בקופת החולים.

למה חשוב לאבחן את התסמונת באופן רשמי?

אמנם לתסמונת התשישות הכרונית אין עדיין טיפולים מאושרים, אך יש מספר טיפולים שיכולים לשפר את מצב החולה ולהקל על תסמינים שונים.
חשוב שהתיק הרפואי יהיה מעודכן כי תסמונת התשישות הכרונית עשויה להיות רלוונטית גם לטיפול במחלות אחרות, וחשוב שנקבל טיפול רפואי שמותאם לנו כחולים.ות בתסמונת.
כדי לקבל הכרה, זכויות ואולי גם קצבה מהביטוח הלאומי או מחברת הביטוח.

מי מאבחן.ת?

ניתן למצוא רשימה של רופאים ורופאות שמאבחנים.ות את התסמונת בעמוד הזה.
פנייה לרופא.ה דרך קופת החולים, כלומר לרופא.ה שמאבחן.ת את התסמונת ומקבל.ת בקופת החולים שלנו, מצריכה הפניה מרופא.ת המשפחה.
פנייה לרופא.ה באופן פרטי נעשית ישירות. יוצרים קשר עם הרופא.ה וקובעים תור. העלות היא 1,300-1,800₪.
לחלק מהרופאים.ות שמקבלים.ות באופן פרטי יש הסדר עם חלק מקופות החולים או חברות הביטוח. במקרה זה, ניתן לקבל מהקופה או מחברת הביטוח החזר חלקי של עלות הביקור.

מה להביא לאבחון?

כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים: תוצאות בדיקות דם ובדיקות אחרות (למשל, פרופ' בנק מבקש לבוא עם הבדיקות הבאות מרופא משפחה: CBc ,smac ,Ana, ,crp ,esr ,tsh ,cortisol ,cmv ,ebv ,pep ,cpk ,urinalysis וסיכומים רפואיים קודמים).
מומלץ להביא מסמך כתוב עם רשימת התסמינים. המסמך גם יעזור לנו לא לשכוח שום דבר וגם יעזור לרופא.ה להקליד את התסמינים באופן מסודר.
מומלץ להביא מסמך קצר שמתאר את התפתחות המחלה לאורך זמן. כך לא נשכח מידע חשוב, והוא גם יעזור לרופא.ה בכתיבת סיכום הביקור.

כיצד מתעדכן האבחון בתיק הרפואי בקופת החולים?

במקרה של אבחון דרך רופא.ה של קופת החולים, סיכום הביקור יעלה לתיק הרפואי.
במקרה של אבחון על ידי רופא.ה באופן פרטי, יש להעביר את מכתב הסיכום שקיבלנו ממנו.ה לרופא.ת המשפחה, על מנת שהאבחנה בתסמונת התשישות הכרונית תופיע ברישומים ובתיק הרפואי.

מה קורה אם הרופא.ה המאבחן.ת מפנה אותנו לבדיקות נוספות או חושד.ת בקיומן של מחלות נלוות?

לעיתים קרובות חולים.ות בתסמונת התשישות הכרונית סובלים.ות גם מתחלואה נלווית נפוצה כגון דיסאוטונומיה, נוירופתיה, פיברומיאלגיה, תסמונת אהלרס-דנלוס, ועוד.
אם אובחנו על ידי רופא.ה של קופת החולים, ההפניה שלו.ה תקפה וצריך רק לתאם את הבדיקה מול הגורם הרלוונטי (בדיקות דם ושתן במעבדה, בדיקות אחרות במכונים הרלוונטיים או בבית חולים).

אם אובחנו על ידי רופא.ה פרטי.ת, נצטרך לבקש הפניה לבדיקות אלה מרופא.ה של קופת החולים. למשל, אם קיבלנו מהרופא.ה הפרטי.ת הפנייה לבדיקה נוירולוגית, עלינו לקבל הפניה לבדיקה זו מרופא.ת המשפחה שלנו או מנוירולוג.ית של הקופה.

טיפול

לאחר שהשגנו אבחנה רשמית בתסמונת התשישות הכרונית, ניתן לנסות לטפל בה באמצעים שונים.

עיקרון יסוד, והדרך היעילה ביותר לניהול המחלה ותסמיניה, הוא pacing, כלומר הימנעות ממאמץ יתר שגורם לתחושת מחלה לאחר מאמץ (Post Exertional Malaise).

אין טיפול שמרפא את המחלה אלא רק טיפולים שמקלים על חלק מהתסמינים עבור חלק מהחולים.
כל חולה מגיב באופן שונה לתרופות שונות במינונים שונים ולטיפולים שונים. מה שעזר משמעותית לחולה אחד לאו דווקא יעזור לחולה אחרת.

תרופות תמיד צריך לקחת בהתאם להוראות הרופא.ה או הרוקח.ת, אבל לרוב כדאי להתחיל ממינון נמוך (מאד, אפילו) ולהגדיל אותו מעט בהדרגה.

לעיתים, הרופא.ה המאבחן.ת או רופא.ת המשפחה ימליצו על טיפול או טיפולים. לעיתים, נצטרך לבקש את הטיפול ביוזמתנו.

כאן תוכלו למצוא קישור לסקר הטיפולים שערכנו, שמפרט טיפולים תרופתיים שונים ומידת יעילותם עבור משתתפי/ות הסקר.

מתי מומלץ לראות רופא.ה תעסוקתי.ת?

רופא.ה תעסוקתי.ת מעריך.ה את כושר העבודה הכללי, את ההתאמה לתחום עיסוק ואת היכולת להמשיך לעבוד במשרה הנוכחית.
חוות דעת של רופא.ה תעסוקתי.ת יכולה לסייע בתביעת נכות ואובדן כושר עבודה מול הביטוח הלאומי ומול חברות הביטוח.
ישנם רופאים.ות תעסוקתיים.ות המקבלים.ות במסגרת קופת חולים וישנם רופאים.ות תעסוקתיים.ות פרטיים.ות.

רופא.ה תעסוקתי.ת של קופת החולים

מעריך.ה את מידת התאמתו.ה של העובד.ת למשרתו.ה הנוכחית. לרוב, אינו.ה מעריך.ה כושר עבודה כללי ואחוזי נכות רפואית או תפקודית. עם זאת, במקרים בהם איננו מסוגלים לעבוד כלל, לעיתים הרופא.ה ייענה לבקשה מפורשת מצידנו לכתוב זאת, ולא רק לכתוב שאיננו כשירים לעבוד במשרה הנוכחית.

לרופא.ה תעסוקתי.ת של קופת החולים מומלץ לפנות כאשר עובדים במשרה שבשל המחלה איננו יכולים להמשיך לעבוד בה. ניתן לבקש הפנייה לרופא.ה תעסוקתי.ת מהמעסיק או ליזום פנייה בעצמנו. במקרה האחרון, יש לבקש הפניה מרופא.ת המשפחה, ואז עלינו ליצור קשר עם המרפאה התעסוקתית. העובד.ת מופנה למרפאה התעסוקתית הקרובה למקום העבודה, ללא קשר למקום מגוריו.ה.

מה להביא לביקור אצל הרופא.ה התעסוקתי.ת של קופת החולים?

מסמכים רפואיים שאינם מופיעים בתיק הרפואי שלנו – לרופא.ה של קופת החולים יש גישה לתיק הרפואי.
מכתב מהרופא.ה המטפל.ת שמעיד על החמרת המצב הבריאותי.
סיכום קצר של רשימת האבחונים (מחלות שאובחנו).
רשימת טיפולים שאנו מקבלים.ות בהווה.
רשימת טיפולים שקיבלנו בעבר.
מסמך עם נקודות שחשוב לנו להעלות בפגישה (להכין מראש כדי שלא נשכח משהו בפגישה).

רופא.ה תעסוקתי.ת פרטי.ת

מומלץ לראות כחלק מהגשת תביעת אובדן כושר עבודה לחברת הביטוח או לביטוח לאומי. הרופא.ה מעריך.ה את כושר העבודה וכותב.ת מכתב לחברת הביטוח או ביטוח לאומי.

אם עורך.ת דין מלווה אותך בתהליך התביעה, רצוי לקבל ממנו.ה המלצה על רופא.ה. לאחר שקבעת תור, חשוב לשוחח עם עורך.ת הדין כמה ימים לפניו כדי לקבל הנחיות ותדרוך.

מה להביא לביקור אצל הרופא.ה התעסוקתי.ת של קופת החולים?

כל המסמכים הרפואיים הקיימים – אין לו.ה גישה לתיק הרפואי שלנו בקופת החולים.
תוצאות עדכניות של בדיקות דם ובדיקות אחרות.
רשימת תרופות שנוטלים בקביעות והמינון של כל תרופה.
מה מבקשים שיופיע במכתב הסיכום.

עלות ביקור אצל רופא.ה תעסוקתי.ת פרטי.ת היא 3,800-4,700₪. את המכתב לחברת הביטוח או לביטוח לאומי נקבל לרוב עד שבועיים לאחר הפגישה.

קבלת אבחון לחולה החדש.ה

אבחון

למה חשוב לאבחן את התסמונת באופן רשמי?

מי מאבחן.ת?

מה להביא לאבחון?

כיצד מתעדכן האבחון בתיק הרפואי בקופת החולים?

מה קורה אם הרופא.ה המאבחן.ת מפנה אותנו לבדיקות נוספות או חושד.ת בקיומן של מחלות נלוות?

טיפול

מתי מומלץ לראות רופא.ה תעסוקתי.ת?

רופא.ה תעסוקתי.ת של קופת החולים

מה להביא לביקור אצל הרופא.ה התעסוקתי.ת של קופת החולים?

רופא.ה תעסוקתי.ת פרטי.ת

מה להביא לביקור אצל הרופא.ה התעסוקתי.ת של קופת החולים?

הרשמה לעדכונים