top of page

האם רמות נמוכות של פיברונקטין הן הביומרקר לו חיכינו?

תרגום עיקרי מאמר מהבלוג HEALTH RISING, בו דיבר ד"ר בהאפש פרוסטי, חוקר דינמי שהציג בעבר ממצאים שמשכו הרבה תשומת לב בהקשר של ME/CFS. למשל, הממצא שהדבקה של תאים בוירוסים מסוג הרפס לא רק גורמת לפגמים במיטוכונדריה של תאים אלו, אלא גם בתאים הסמוכים להם.



באפריל 2023, ולקראת הרצאתו בשני כנסים שהתרחשו בזמן זה, דוקטור פרוסטי יצא בהכרזה דרמטית שהוא מצא ביומרקר ל-ME/CFS וללונג קוביד. ההכרזה שלו העלתה ציפיות של רבים!

הרשומה הזו נכתבה לאחר הקשבה לפודקסט של TLC על לונג קוביד, בו פרוסטי התראיין בנוגע למאמר שנשלח לביקורת עמיתים לא מזמן, ומתאר את הממצאים שהציג בכנסים אלו.

פרוסטי, וירולוג מולקולרי, הגיע לחקר של ME/CFS עם היפותזה – וירוסים מסוג הרפס משחקים תפקיד כזו או אחר בME/CFS. הבעיה בהיפותזה שלו היא שהעומס הויראלי של הוירוסים האלו הוא לא גבוה במיוחד בקרב חולי ME/CFS.

באותו הקשר, צוות וויליאמס/אריזה מאוניברסיטת מדינת אוהיו הראו בעשור האחרון שזיהום של EBV נוכח בקרב חולי ME/CFS, ושהזיהום גורם להפרשת אנזים שנקרא EBV dUTPase. המחקרים שלהם מצביעים על כך שהאנזים הזה גורם לתגובה אוטו-אימונית של המערכת החיסונית, ויתכן שגם לדלקתיות במערכת העצבים.

פרוסטי והצוות מאוהיו עבדו יחד והראו נוכחות של האנזים dUTPase כתוצאה מזיהומים של כל שלושת הוירוסים מסוג הרפס (EBV, HHV-6, HSV-1), בקרב חולי ME/CFS. בניגוד לחולים אלו, בקרב חולי לונג קוביד נמצאה תגובה חיסונית כזו רק לוירוס הרפס מסוג HSV-1. קיימת אפשרות שחולי לונג קוביד עדיין לא סובלים מהמעורבות של הוירוסים האחרים, או שמשהו אחר באמת קורה בגופם של חולי לונג קוביד.

שיבוש של המיטוכונדריה הוא כנראה אחד מהבעיות שהאנזימים האלו (dUTPase) גורמים להם. כשחוקרים הכניסו את האנזימים האלו לתאי אנדותל, אלו גרמו להיווצרות של כמות גדולה של תאי מיטוכונדריה פגומים ומפוצלים, שהסתדרו במין גושים שדבוקים זה לזה. אלו בדיוק אותם דפוסים שפרוסטי ופרופ' נוויו מצאו במחקרים שלהם אודות ME/CFS ווירוסים מסוג הרפס.

מסתבר שהמיטוכונדריה המשובשים האלו, שפרוסטי אמר שמופיעים תדיר במחלות נוירולוגיות, הן גם חסינות מפני תהליכי ניקיון ומחזור בגוף. צוות אחר מ-Simmaron Research מצא ראיות לפגיעה באוטופגיה, כלומר בתהליך הניקיון של התאים, וביניהם המיטוכונדריה, בקרב חולי ME/CFS.

בהמשך, הצוות של פרוסטי ניסה להבחין בין ME/CFS ללונג קוביד, ואנשים בריאים, על פי רמת האנטיגנים לפתוגנים (חלבונים שגורמים לתגובת המערכת החיסונית) והנוגדנים לאנטיגנים אלו (תגובת מערכת החיסונית).

בבדיקה זו, שורה של נוגדנים מסוג IgM שקשורים לאוטואימוניות צצו. אך הצוות של פרוסטי התעניין יותר בתופעה אחרת שהם גילו – רמות נמוכות של מרכיב המערכת החיסונית שנקרא פיברונקטין. פיברונקטין הוא חלק ממערך ההגנה מפני פתוגנים, מעורב בשפעול תאי פיטום, דלקתיות, תהליך הקרישה, ובהפעלת טסיות דם.

דרך נוספת שבה אנזים ה-dUTPase שגורם להתפצלות המיטוכונדריה בקרב חולי ME/CFS, התגלה כאשר הכניסו נוגדנים מחולים אלו לתאי אנדותל (תאי שמרפדים את כלי הדם).

משום שלנשים יש רמות גבוהות יותר של פיברונקטין, לעומת גברים, פרוסטי תהה אם זה אומר שהן מגיעות לרמות "פתוגניות" של החלבון מהר יותר מגברים, מה שאולי עושה אותן רגישות יותר ל-ME/CFS.

לאחר מכן, הם צללו עמוק לנושא של קומפלקסים של אנטיגנים ונוגדנים (מולקולה שנוצרת מחיבור בין אנטיגנים ונוגדנים רבים) בקרב חולי ME/CFS. הם גילו שם "לתדהמתם" – רמות נמוכות של פיברונקטין. עם זאת, כשהם בדקו את הדם של החולים, הם גילו רמות גבוהות של פיברונקטין. כלומר, משהו חסם את היכולת של הפיברונקטין להגיע לקומפלקסים החיסוניים הללו. ולמרות שרמות הפיברונקטין היו נמוכות בלונג קוביד, הן היו אפילו נמוכות יותר בקרב חולי ME/CFS.

בשלב הבא, הגיע ממצא חשוב במיוחד. נוגדני ה-IgM לפיברונקטין הם נוגדנים "טבעיים", כלומר, הם מופקים באופן טבעי כדי לווסת את רמות הפיברונקטין בגוף. האם הרמות הנמוכות של הפיברונקטין בגוף של חולי ME/CFS מצביעות על כך שנוגדני ה-IgM הללו גם נמוכים/חסרים? התשובה שהם מצאו היא חיובית, אבל רק בקרב חולי ME/CFS חמורים, ובקרב חולי לונג קוביד.

בניסוי נוסף שהם ערכו, הם בחנו נוגדני IgM אחרים, וגילו שגם הם נמוכים בקרב חולי לונג קוביד. במילים אחרות, זה העלה את ההשערה שרמות נמוכות של נוגדני IgM טבעיים בכלליות הוא הגורם ללונג קוביד.

משום שנוגדנים אלו מתמחים בהסרה של תאים פגומים ומתים, פרוסטי סבור כי תהליכי הניקיון האלו לא עובדים כמו שצריך, ולכן תאים מתים ופסולת תאית מצטברים בגוף של החולים וגורמים לתגובה אוטואימונית.

למרות שהוא מצא הבדלים בין לונג קוביד ל-ME/CFS, השינויים ברמות הפיברונקטין שנמצאו בשתי המחלות יכולות לדעתו להוות בסיס טוב לביומרקר (סמן ביולוגי). החדשות הטובות בהקשר זה הן שמדידה של פיברונקטין היא פשוטה וזולה.

בנוגע לטיפולים, פרוסטי, שאיננו קלינאי (רופא מטפל), ציין דברים כמו IVIG (רעיון שלא ירגש אף אחד), אפרזיס, ו-Immunoadsorption (ספיגה חיסונית). הוא גם אמר שמשום שמדובר בתסמונות רב מערכתיות, הגיוני ויידרש טיפול מורכב שיכלול יותר ממרכיב אחד.

פרוסטי עשה עבודה רבה, אבל השלב הבא שלו הוא חיפוש מקום חדש למעבדה שלו, כי המיקום הנוכחי שלו לא מספק תמיכה נאותה.

בנוסף, הממצאים שהוצגו כאן לא מבוססים על מחקרים גדולים, ולכן נדרשים כעת מחקרים נוספים לשחזורם. חשוב לשים לב שבעוד שממצא ה-dUTPase שלו הרחיב ממצאי עבר, הממצאים שלו בנוגע לפיברונקטין ורמות נוגדני ה-IgM ממש מציעות תפיסה חדשה לגבי איך ME/CFS ולונג קוביד פועלות בגוף. רק הזמן יחשוף את האמת, אבל בהחלט יש כאן תקווה שמדובר בהבנה חדשה של תסמונות אלו. כנראה ששווה לחכות בסבלנות, ועם מעט סקפטיות, עד שהממצאים האלו ישוחזרו שוב.

Commentaires


bottom of page