top of page

תיאוריית הכפיות: מהי ואיך מיישמים אותה דרך פייסינג?


תיאוריית הכפיות היא אנלוגיה שהגתה כריסטין מיסרנדינו כדי להמחיש את כלכלת האנרגיה של אנשים הסובלים ממחלה כרונית מגבילה.


הרקע לתיאוריה הוא שיחה בין מיסרנדינו לחברתה, שלא הבינה את המחלה הכרונית שלה ומדוע כריסטין מתעייפת כל כך בקלות. כריסטין הגישה לחברתה צרור של כפיות וביקשה ממנה לספור אותן. לאחר כך ביקשה מהחברה לפרט את המשימות היומיות שלה. כל משימה כזו דורשת כמות מסוימת של אנרגיה, שכריסטין תרגמה למספר מסוים של כפיות. לאחר כל משימה שהחברה מנתה, כריסטין לקחה ממנה את מספר הכפיות הדרושות למילוי המשימה.


לתדהמתה של החברה, היא גילתה שהיא ניצלה חצי מכמות האנרגיה היומית שלה, כלומר מחצית ממספר הכפיות איתן החלה, עוד לפני שיצאה מהבית לעבודה. היא הבינה שכפי הנראה, מספר הכפיות שהתחילה איתו לא יספיק למילוי כל המשימות שיומה כולל. וכשייגמרו לה כל הכפיות, כלומר האנרגיה, היא תאלץ להפסיק את הפעילות עקב אפיסת כוחות.




תאוריית הכפיות ותסמונת התשישות הכרונית


לפי מיסרנדינו, כל אדם מתחיל את היום עם מספר זהה של כפיות, אולם לאנשים החולים במחלה כרונית, במיוחד לחולי ME/CFS, מאגר הכפיות נגמר הרבה יותר מהר. זאת מכיוון שכל פעולה, פשוטה ככל שתהיה עבור אדם בריא, דורשת מהם מאמץ כביר. אם להתקלח בבוקר גוזל מאדם בריא כפית או שתיים, חולה ME/CFS יזדקק לשמונה כפיות לשם השלמת המשימה.


כשנגמרות הכפיות, לא ניתן ללוות כפיות ממאגר הכפיות של מחר. אם נכנסים לגירעון אנרגטי, נתחיל את היום הבא, או היומיים הבאים, או אף השבועיים הבאים עם גירעון. נקודה. משיכת יתר מבנק האנרגיה שלנו כרוכה בריבית גבוהה במיוחד, וכשמגיעים לתקרת המשיכה, החשבון שלנו מוכרז כחשבון מוגבל. בדיוק כמונו.



איך ליישם את התאוריה באמצעות פייסינג?


לאסוף מידע

ניתן לעשות "יומן כפיות"- לתעד במשך יום או כמה ימים כל פעולה שעשיתי וכמה כפיות דרשה ממני כל פעולה. כך ניתן להעריך את מספר הכפיות הממוצע שדורש ממני יום טיפוסי.

לתכנן מראש

אם למשל, אני יודעת שיש לי 100 כפיות ביום, וביום מסוים יש לי משימות בהיקף של 120 כפיות, עליי לתעדף ולבחור על מה לוותר. האם לבקר את אחותי אחרי העבודה או לבשל ארוחת ערב? אם מדובר בסוף שבוע, האם לצאת לפיקניק עם חברים או לעשות כביסה?

להשאיר בתכנון רזרבת כפיות

לפעמים החיים מפילים עלינו בלת"מים, וצריך להערך בהתאם. כך למשל, אם אקבל טלפון שמודיע לי שאחי עבר תאונת דרכים ואושפז, אשתמש בכפיות הרזרביות כדי לנסוע לבקר אותו.

להבין את המחיר של משיכת יתר

אם קרה שהשתמשתי ביותר כפיות ממה שיש לי, עליי להבין שמחר אקום עייפה, בגירעון אנרגטי, ולא אוכל לתפקד כרגיל. הדרך היחידה לחדש את מלאי הכפיות היא מנוחה ומתן זמן התאוששות לגוף. אחרת, עד מהרה אקרוס ולא אוכל לתפקד כלל.



דוגמה: יום אמיתי מחיי אחת המתנדבות שלנו, חולת ME/CFS


יום ראשון השבוע היה יום עמוס. עשיתי מספר פגישות זום מתוכננות, עבודת התנדבות, וגם נכחתי בישיבת פעילי ME/CFS בערב. בסיומו של היום הזה, הייתי תשושה לחלוטין ובגירעון מובהק של כפיות. ופה עשיתי טעות: לא תכננתי נכון את יום שני מתוך הבנה שאני במינוס אנרגטי.


את יום שני התחלתי כבר במצב לא טוב, ובכל זאת לא שיניתי דבר בסדר יומי. לא רק זאת, אלא שגם הוספתי פעילות לא מתוכננת אחת- עמידה על הרגליים במשך שעתיים רצפות כדי לסייע לחברה להכין עוגה. כתוצאה מכך, כשחזרתי הביתה, קרסתי על המדרכה, עם כל מה שהחזקתי באותו רגע- תיק, עוגה וכו', ולא הצלחתי לקום לבד. הפעם כבר הבנתי (בדרך הכואבת) שחרגתי ממכסת הכפיות היומית שלי, ביטלתי פגישות ביום למחרת והקדשתי את רובו למנוחה והתאוששות.


מה שלמדתי מדוגמה זו הוא שצריך לתכנן רזרבות. תמיד. כמו שבתכנון התקציב אני משאירה סכום כסף למקרי חירום, כמו במקרה שבו לא אוכל להתנייד בתחב"ץ ואצטרך מונית, כך עליי לשריין מראש מספר כפיות לאירועי חירום, שיחת טלפון מלחיצה ועוד. התוספת צריכה להיות מתוכננת, מתועדת ומשוריינת. רק כך נוכל להסתמך עליה ולא להגיע שוב לקריסה.

Comments


bottom of page