תוספי תזונה נוספים מסקר TREATME ומהמדריך הקליני של מרכז בייטמן-הורן

בפוסט זה נציג ממצאים משני מקורות שונים לגבי השימוש בתוספי תזונה בניסיון להקל על תסמיני תסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS) ופוסט קורונה.

סקר TREATME

המקור הראשון הוא ניתוח של סקר TREATME המבוסס על דיווחים של כ-3,900 חולי ME/CFS ופוסט קורונה שפורסם לפני כחצי שנה, ביניהם גם שימוש בתוספים. אמנם זהו סקר ולא סטנדרט מחקרי שניתן לגזור ממנו יעילות חותכת, אך הוא מהווה עדות אישית לאפקט אפשרי של תוספים שונים.

לפי הסקר, שלושה תוספים בולטים סייעו בהקלה על תסמינים ברמות שונות:

נאטוקינז/לומברוקינז

אנזימים נוגדי קרישה וטסיות (אצל חלק ממאובחני פוסט קורונה נמצאו בעיות בהקשר זה). בסקר נמצאה רמת שיפור דומה ל-LDN ולכן מדובר בממצא מרשים.

מהסקר עולה שנטילה של אחד מאנזימים אלה בנפרד סייעה לכ-55% מהחולים, כאשר ל-27% מהם היא סייעה במידה בינונית עד משמעותית בהקלה על תסמיני מחלה.

עוד נמצא שיפור גדול מעט יותר בקרב מטופלים שלקחו אנזימים אלה בשילוב עם סרפפטז (אנזים אחר, עם פעולה דומה, אך שלבדו לא סיפק שיפור משמעותי). כך, השילוב של אחד מאנזימים אלה עם סרפפטז, ולפעמים גם שילוב של שניהם יחד, נמצאו כמסייעים לכ-61%, מתוכם ל-30% במידה בינונית עד משמעותית.

ויטמין בי-12

הסקר בחן סוגים שונים וצורות נטילה שונות של התוסף. כזריקה, ויטמין B12 נמצא כמסייע בהקלה בתסמינים לכ-50% מהנשאלים, מתוכם סייע במידה בינונית עד משמעותית לכ-20%. נטילת כדורים רגילים סייעה בהקלת תסמינים לכ-33%, מתוכם לכ-7% במידה בינונית עד משמעותית. הגרסה המתילית, לעומת זאת, סייעה לכ-37%, מתוכם ל-14% במידה בינונית עד משמעותית.

התוסף COQ10

הסקר מצא כי מינון של 200 מ"ג ומעלה עזר בהקלה בתסמינים לכ-50%, מתוכם במידה בינונית עד משמעותית לכ-14%.

המדריך הקליני של מרכז בייטמן הורן

מקור משמעותי נוסף להמלצות אפשריות על תוספים הוא המדריך הקליני של מרכז בייטמן הורן. לפי מדריך זה, תוספי תזונה שונים עשויים לסייע בניהול תסמינים במספר תחומים:

התוספים הבאים מומלצים על ידי המדריך כעזרה בניהול בעיות קוגניטיביות

• תוסף NAC או N-ACETYLCYSTEINE: חומצת אמינו ונוגד חמצון (דרך ייצור גלוטתיון) (לפי סקר TREATME, מינון של 600 מ"ג ומעלה עזר לכ-50 אחוזים, מתוכם במידה בינונית עד משמעותית לכ-20%).

• אומגה 3: חומצות שומן חיוניות הנמצאות גם במאכלי ים (לפי סקר TREATME עזר לכ-30%, אך מתוכם עזר במידה בינונית עד משמעותית לפחות מ-8% מהנשאלים).

• פוספטידיל סרין: פוספוליפיד בעל תפקיד הגנה על תאים, שאף נחקר במקצת בהקשר לתפקוד קוגניטיבי.

• פוספטידיל כולין: פוספוליפיד בעל תפקיד הגנה על תאים, נחקר גם הוא במקצת בהקשר לתפקוד קוגניטיבי.

התוספים הבאים עשויים לסייע בשינה

• מגנזיום גליצינט/ ת'ריאונט: מינרל חיוני בתוספת גליצין או L-THREONATE (נחקר גם הוא במקצת בהקשר של שיפור קוגניטיבי).

• גליצין: חומצת אמינו, מרגיע דרך GABA (לפי סקר TREATME סייע לכ-36% אבל ללא אחוזי שיפור כלשהם במידה בינונית-משמעותית).

• תיאנין: חומצת אמינו, מרגיע דרך GABA, נמצאת גם בתה (לפי סקר TREATME סייע לכ-32%, מתוכם במידה בינונית עד משמעותית לכ-5% בלבד).

• מלטונין: חשוב לציין כי בארץ מדובר בתרופת מרשם ולא בתוסף. ההמלצה של מרכז בייטמן הורן היא ספציפית לפאזת שינה דחויה/ שעון ביולוגי דחוי ובמינון נמוך של 0.5-3 מ"ג, בהתחשב בכך שמינונים גבוהים יכולים גם לגרום לעוררות (לפי סקר TREATME נמצא כמסייע לכ-43%, מתוכם במידה בינונית עד משמעותית לכ-12-23%, תלוי מינון).

נוגדי דלקת

• כורכומין: החומר הפעיל העיקרי בכורכום, בעל תכונות אנטי דלקתיות (לפי סקר TREATME עזר לכ-34%, מתוכם במידה בינונית עד משמעותית לפחות מ-10%).

• פלבנואידים כגון קוורצטין: נוגד חמצון ונוגד דלקת הנמצא במזון מן הצומח (לפי סקר TREATME קוורצטין ספציפית עזר למעל מ-40% מהנשאלים, מתוכם במידה בינונית עד משמעותית לכ-15%).

אי סבילות לעמידה

• אלקטרוליטים: מינרלים חיוניים (סודיום, אשלגן, כלוריד ולפעמים מגנזיום), שיש לקחת ביחס מסוים (לפי סקר TREATME סייעו לכ-69% (!), מתוכם במידה בינונית עד משמעותית לכ-26% בשתיה, אך כ-52% בעירוי).

כתיבה: אביב ס.

עריכה: יותם בן מאיר